כבר שבועות שאני מסתובבת עם תחושת מחנק..
ונכון שהמלחמה שבאה עלינו לרעה היא סיבה מספיק טובה להילחץ, אבל העובדה שאוגוסט בפתח והקייטנות נשארות רק זיכרון מתוק רחוק גורמת לי ללא פחות חרדה... החופש הגדול השנה עוד מאתגר כפליים, אנחנו נשארים צמוד צמוד, ממעטים להתרחק, מטים אוזן לשמוע את האזעקות ומחשבים את זמן הקפיצה לממ"ד מכל נ.צ...
אז החלטתי לנסות לעבור את החופש הזה בשלום, לצלוח את המסלול המאתגר של שלושה ילדים בבית ולהגיע שפויה לעברו השני של חום יולי אוגוסט.
בשלב הראשון פתחתי יומן להבין מול מה בעצם אני עומדת, כמה ימים של מלחמה בשלט מחד
ומ "אמא מ ש ע מ ם ל י" מאידך. הבנתי שאני צריכה לייצר לו"ז, כזה שברור מה עושים מחר עוד לפני שהולכים לישון! זה עובד כמו קסם בקייטנות אז למה שלא יעבוד גם לי..
גייסתי את כל המשאבים הטכנולוגיים שברשותי ללמוד ולהבין איך לייצר פעילות שתספק בת שמונה וחצי, בת שש ובת שנה וארבע ובניתי מערך פעילויות ראוי ואיכותי. והכי חשוב שיתפתי אותן בתכנון, כי אין כמו לגרום להם לחשוב שזה היה רעיון שלהם בכדיי לעורר בכל גמד פוחז, חובב טלויזיה, התלהבות לקראת הבאות:)
וכך יוצאת לדרך קייטנת אמא, ממוגנת בכיפת ברזל של טון אופטימיות ובתפילת הדרך...
ותכלס מה זה דורש ממני? קצת יצירתיות ואני מודה, הרבה אמביציה, אבל תרשו לי להבטיח שזו אופציה הרבה יותר טובה מלתלוש שערות על מזבח הספונטניות כשמדד הצעקות עולה ופרצופו המכוער של השעמום מציץ אלי מהסלון.
בשבועות הקרובים אני מקווה לשתף במה שעלה בגורל התכנון המוקפד ובדרכים להשיג קצת שקט תעשייתי ואפילו, בלי נדר, ליהנות הנאה צרופה מהילדים המקסימים האלו שגרים אצלנו בבית...
ועוד דבר, יש שישפטו את ההתעסקות הזו בזמנים כאלו כאסקפיזם, אבל לי יש תחושה שזה המאמץ המלחמתי של העורף ואם זה יעורר השראה אפילו בבית אחד זה כבר שווה לי.
אל החופש בדילוגים
(ומתנה אחת בסיום הפוסט לבעלי אמביציה גבוהה במיוחד)
אז להלן הפרוייקט שפתח לנו את הקיץ והביא איתו שמחה צבעונית ושעות של עונג. הבית עובר למוד חופשה ובחניה מתנוסס לו קלאס צבעוני מעשה ידינו להתפאר. כמובן שבאין חניה פרטית זה יכול להיות פרוייקט שכונתי, כזה שמבקשים רשות מהוועד ומוצאים מקום לביצוע משותף. כך גם הילדים מתאווררים בחוץ וגם מספיק קרוב למקרה שצריך לרוץ למרחב מוגן.וזו התוצאה הסופית:
 |
| קלאס קייצי וצבעוני |
מצרכים:
- גליל מאסקנטייפ (עדיף מהסוג לצביעת קירות, אבל גם הסלוטייפ העבה יעבוד)
- צבעי גואש (הצבעים נספגים באבנים משתלבות ויישארו לפחות עד בוא הגשמים. לכל משטח אחר כדאי לבצע ניסוי כלים)
- מכחולים
- צלחות חד פעמי
בתור התחלה נסמן את ריבועי הקלאס עם המאסקנטייפ כך שישאר ריבוע פנימי לצביעה. ריבועי המאסקנטייפ יסמנו את שולי הריבועים אותם נצבע לבסוף בלבן
עכשיו זה הזמן לגייס כוח עבודה זול. הילדים ישמחו לא לצאת מהקוים. המלצה שלי החליטו מראש על סדר הצבעים וצבעו את הריבועים שחוזרים על עצמם יחד. כאן נכנסות לתמונה צלחות הפלסטיק, כשמסיימים ישר לפח. שלא חלילה בטעות יחשוב כל הצבע הזה לפלוש אל תוך הבית:)
אפילו אבא גילה את הצד היצירתי שבו...
כשמתייבש מסירים את המאסקנטייפ ומתחילים לסמן את גבולות השוליים הלבנים. לצורך כך נצמיד מאסקנטייפ מצידו הפנימי של המלבן, נחליט על עובי שוליים ונסמן מצידו החיצוני. כן, זו עבודה קצת מפרכת...תקללו בשקט כי זה משתלם בסוף והתוצאה אסתטית ויפה
במרכז כל משבצת נסמן ספרה. אני השתמשתי בשבלונות של מספרים בסגנון רטרו מפונט Stencil Std Bold
הבטחתי מתנה...
בלינק למטה תמצאו קבצים להדפסה של המספרים ליצירת שבלונות. ממליצה להדפיס על בריסטול ובעזרת סכין יפני לגרוע את השטחים השחורים. אפילו סימנתי קוים לחיתוך לכרטיסיות. מדובר בקצת עבודה (אמביציה כבר אמרתי..:) אבל לאחר מכן תהיו הבעלים הגאים של סדרת שבלונות מספרים יפיפיה שעוד יימצאו לה המון שימושים בעתיד.
שתפו תוצאות :)
