יום שישי, 29 באוגוסט 2014

מריחים את הסוף

"הנה זה בא...הנה זה בא..הנה סיבה סיבה כל כך טובה ל..." לחייך, לרקוד תוך כדיי שטיפת הבית בפעם השלישית היום, לצחוק בקול רם, לנקות את המקרר... בעצם כל פעולה ביומיים האחרונים נראית לי אפשרית ומוארת באור היקרות שבקצה המנהרה. ממש מעבר לסיבוב מחכה לו היום האחרון של החופש הגדול, ואני מסתובבת לי עם אריק סיניי בראש וצל"ש של מנצחת בדש החולצה כי צלחתי את זה ודיי בכבוד יש לציין! 
השבוע האחרון בקייטנה הביתית שלנו היה בסימן חזרה לבית ספר ובין עטיפת הספרים וסידור פינות הלימודים, מדידת חולצות והוצאת השקלים האחרונים שעוד נותרו לי על ציוד בית ספר ממותג להחליא ולפני שכל ההתעסקות הבית ספרית הזו גרמה לבנות להתחיל את כל החופש הגדול מחדש, השחלתי להן יום קייטני נוסף...

סדנת הדפס בשבלונות d.i.y

סדנה רגועה של הדפס בשבלונות שהכנו בעצמנו היא בדיוק מה שהיינו צריכות לפינאלה וכבר מראש אני מזכירה לכל המצקצקות שגם בנים יכולים! הכל בשיווק הרעיון ותלוי בחומרים שאיתם עובדים. שבלונות דינוזאורים או מכוניות בטוח יניעו אותם יותר (אכן מגדרי ומקומם אבל כבר קילקלנו אותם...):
החלטנו להתמקד ולהכין מפית אוכל לבית הספר. בכיתות הנמוכות עוד דורשים להצטייד בזה אבל אפשר להדפיס ביצירתיות את עטיפות הספרים או המחברות ולהיות הילד הכי מגניב והכי פחות מיושר למה שלכולם יש בכתה (אינדוידואליות זה ערך חשוב וחינוך טוב סך הכל..) או כמובן להדפיס חולצות מקוריות שלא קשורות לבית הספר או לחופש.
בסקירה מהירה של שבלונות בחנות ההובי הקרובה לאזור מגורי הבנתי שבכדיי להגיע למצב שיש לי מספיק שבלונות לסדנת הדפס כדאי שאכנס קודם לבנק ואקח הלוואה או שתיים (ועדיף בשם בדוי עם תעודה מזויפת כי מי המשוגע בבנק שמוכן כבר להתעסק איתי..) כלומר שבלונות קנויות זה עסק מאד יקר מה שהופך את כל העניין ללא כדאי. אבל לא אותי יישברו עם התקלה שכזו! במבט נוסף הגלגלים שלי כבר עבדו והתחלתי לבחון את הדברים שמהם אאפשר בקלות ובחיסכון ניכר לייצר את השבלונות לבד.

אז איך עושים את זה..

בחנויות הכל בדולר כמו בחנויות ההובי יש היום מדבקות או צורות חתוכות מסול. הן נמכרות בכל מיני וורסיות, בכל מיני צורות מפרחים ופרפרים דרך חיות ומכוניות ועד מספרים ואותיות. את החיתוכיות האלה פשוט מדביקים על קוביית עץ קטנה או אפילו על פקק של בקבוק שתיה קלה והנה יש לכם שבלונה לשימוש חוזר.
מדבקות מסול ופקקי שעם קטנים שישמשו כידית




אפשר להיות עוד יותר יצירתי ובעזרת גליל לייצר שבלונות למשטח מדוגם, אני פשוט לקחתי את רובי המים מספוג של הבריכה והדבקתי עליהם בצורה שיטתית את מגזרות הסול





אם המוצר הסופי צריך להיכנס בשלב כלשהו לכביסה אז כדאי להשתמש בצבעי אקריליק שאינם יורדים בכביסה אם לא גם גואש יספק. אפשר ורצוי להתאמן על נייר סקיצה לפני להבין את הטכניקה







וכן, כל אחד יכול....

אין גיל להנאה..אפילו הגמדה משתתפת




יום שלישי, 19 באוגוסט 2014

מציאות נושכת

היכולות הטכנולוגיות של היום מאפשרות לנו לקבל הצצה לתוך חייהם של אחרים כמעט בלי שליטה. הפייסבוק, האינסטגרם ודומיהם וכמובן כל סצנת הבלוגים, מעמיסים עלינו חוויות לא שלנו, אהבות של אחרים, מסכות חיים שלמות שמדופדפות בכל רגע נתון ברשת.
ואני, כמו כולם עוקבת נלהבת של כמה בלוגים במקביל, משייטת לי בהנף אצבע בין זו שאופה מהלב, ההיא שיש לה סטייל חלומי בצבעי וינטאג', זאת שמובילה דעת קהל וההוא שהמילים שלו חונקות את גרוני. כולם מעוררים בי השראה, כולם מעוררים בי קנאה, לכולם אני נמשכת כי חייהם יפים כל כך, מעוצבים כל כך, צבועים בצבעי כרומו מעושן או פילטר מיישן...
גם אני רוצה כזה אני חושבת לעצמי ופותחת בלוג שילך בצד חיי ויביא לעולם קצת מכל היופי הזה שיש לי ממש כאן בבית. בלוג שבו אוכל להראות לעולם איזה סופר סופר אמא אני! כזאת שאופה, מכבסת ותולה, מנהלת לו"ז מדוייק, מפעילה ופועלת כזאת שהבנות יכתירו אותה כ- B.M.E (בתרגום חופשי, best mom ever, האמא הכי טובה...)
אמה מה... לפתע פתאם אני מוצאת את עצמי בוהה בפוסטים של עצמי, מתענגת על תמונות האווירה נוטפות המתיקות, מתפעלת מעוצמת הצבע, ממינוף הרעיונות, מהתכנון הנלהב...  אני עושה את זה תוך שאני מוטלת על הספה, נטולת צבע וכח מנסה להתאושש מהיום שעבר ולמצוא מה שיזרוק אותי באופטימיות אל היום הבא. ואין באף מקום את הבכי שליווה אותנו כל היום, את הצעקות והריבים באוטו, את "המגה" בלאגן שהיה בבית אחרי הפעילות שמצאתי עצמי מסדרת לבד....
ואז ברגע של הומור עצמי החלטתי לחשוף את האמת, להחזיר את הפרופורציות והנה לפניכם איך שזה נראה באמת, בלי פילטרים, ברגעים הפחות פוטוגניים שלי.
כל זה כמובן לא מוריד בעיני מהעובדה שאנסה תמיד לעורר השראה ואמשיך להביא את המציאות שלי, לעיתים מיופייפת ולעיתים מוכתמת בצבעי המלחמה של היום יום. אבל זה מוריד ממני עול כבד של לרצות להיות זאת שבבלוג :)

להלן הפוזה שבה אני מסתובבת רוב היום. תלויה לי גמדה על השמלה...

תלויה לי ילדה על השמלה

והנה כאן רגע אחרי דרמת בכי מפוארת. תמונה שנחתכה בעריכה בגלל העיניים האדומות הדומעות 

דמעות בכמוית
ועוגת התפוזים המופלאה של שבת שיצאה מהתבנית פצועה אנושות...

טעימה אך פחות פוטוגנית
חסכתי מכם את כל תמונות הבלאגן, הכלים בכיור, הצבע על הרצפה...בכל זאת עוד יש לי כבוד :)

אז לחיי הטכנולוגיה, הפוטושופ והפילטרים
ולחיי כולנו, אמהות ואבות הכי, הכי! גם כשזה לא מצטלם יפה!

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

M כל האמהות

החופש הגדול מביא איתו הרבה דברים. את ריח הים והכלור של הבריכה, את הדביקות המתקתקה של הארטיק שנזל על היד, את אור השמש, שכבר תלויה באמצע שמיים, נכנס דרך חריצי התריס ואת טעמו של מלך כל מלכי המזון המהיר מאסטר"מקדונלדס".
אצלינו הולכים למקדונלדס רק כשלאמא כבר אין כוח לעמוד בפרץ והיא רחוק רחוק מכל מקור הזנה אחר או שזה זמן סבתא ואז אני מעלימה עין. מה שגורם לבנות שלי רק לפנטז על נאגטס יותר ויותר וכשהן כבר עומדות אל מול האדום צהוב הזה בעיניים בורקות הן פתאם מקבלות יכולות אכילה של בחור מתבגר! ואני בניסיון נואש להגן על חשבון הבנק המדלדל שלי עוד מנסה לשכנע אותן שהמנה הנוספת לא תעשה אותן מאושרות יותר, או אז מגיע לו המבט המזוגג, נוטף הברביקיו שמבהיר לי את ההפך..

ובכן עשיתי מעשה אמיץ, יצאתי למסע ברשת לברר מה לעזעזל יש שם בחתיכת הבשר(..?) העטופה זהב שהופכת את הציפורות האלו לחיות טורפות! ובנחישות של מגלת ארצות הסתערתי על המידע בידיעה ברורה שהנה אני מגלה את הסוד ומביאה לצלחת הביתית את הנאגטס הנכסף.. ומסתבר שאני לא האמא הראשונה בעולם שחשבה לדפוק את המערכת ולהכין  את נגיסיי הזהב לבד בבית. נתקלתי בהרבה מתכונים ובהמון אמהות שמעולפות על מעשה ידיהן.
אחרי כמה ניסיונות הגעתי למתכון שהוציא את הקולות הנכונים, כאלה שנשמעים כך "אמא!, שלך יותר טעים!", מממ...איזה עונג שטף אותי...חגגתי את ניצחוני בהכנה של סיבוב נוסף!
כמובן שכל זה נשכח מהן עם שלט ה- M הראשון שנראה למרחוק, אבל טעם הנצחון שלי לא פחת, ניגשתי לדלפק בצעדי ריקוד, מחניקה חיוך מנצחים ושילמתי ממיטב כספי על המנה הנוספת תוך שאני מסתכלת לתלמידת התיכון המדובללת שמולי ישר בלבן של העיניים!!

ובכל זאת "יום מאסטר שף מקדונלדס" היה אחד הראשונים שמילא את יומן החופש שלנו. ובשביל להגביר את החשק בניתי גם חווית משתמש שלא נופלת מביקור במקור.



הכל בשיווק! ארוחת מקדונלס בייתית
התפאורה הסופר מעוררת תיאבון הזו לא דורשת הרבה עבודה אבל שווה כל דקה של השקעה. גם יאכלו הכל מהצלחת וגם ייתנו קצת שקט:)
מצרכים:
דף מתוך חוברת צביעה ששוכבת בבית
כוס עם צבעי עיפרון 
בקבוק "מיני קולה" (כן, אני יודעת שזה לא בריא אבל מדי פעם צריך ורצוי לשחרר וחוץ מזה זה אותנטי ומגניב)
צלוחית עם קטשופ או מיונז או מה שאוהבים
וכמובן ארוחת "צ'יפס ונאגטס" מקדונלד סטייל


אני מינפתי את זה ליום עבודה שלם, שני דברים יצאו לי מזה: 1. הילדות עבדו קשה ולמדו להעריך כל נגיס ונגיס אולי זה ישתלם לי בעתיד. 2. עוד יום חופשה נשרף בהנאה! להשלמת האווירה הכנתי סינרים וכובעי שף וההתלהבות הייתה בשיאה.

 המאסטריות מוכנות ומזומנות 

ועכשיו לדבר שלשמו התכנסנו, את המתכון המנצח מצאתי בבלוג "בישול וחיים בקצב הסלסה" של אריאלה פיקסלר- אלון, היא פרסמה אותו לפני כמה שנים ואותנו הוא תפס רק עכשיו. אז הנה הוא לפניכם עם שינויים קלים קלים בתיבלון

"נאגטס מקדונלד'ס סטייל"

מצרכים:
1 ק"ג חזה עוף חתוך לקוביות של 2*2 
למטבל:
2 כוסות קמח 
בקבוק/ פחית בירה לבנה
ביצה
3 כפות שמן
2 כפות פנקו או פירורי לחם
כף מלח
3/4 כפית פלפל שחור
כפית שום כתוש
1/4 כפית תבלין שווארמה (אפשר קארי או חוויאג')
1/4 כפית כורכום
1/2 כפית פפריקה מתוקה
אריאלה מוסיפה גם צילי גרוס או פפריקה חריפה אני ויתרתי בגלל הקטנה


מתחילים לעבוד:

את העוף צריך לחתוך לקוביות של 2*2 בערך, זה ג'וב לילדים גדולים יחסית שלא יחתכו את עצמם. אצלי הבנות הגדולות הסתערו על המשימה כמו קצביות מקצועיות.






בינתיים הקטנות עשו את המטבל:

בערה גדולה לערבב 2 כוסות קמח לבן, בירה, שום כתוש, ביצה אחת, שמן הזית  וכל התבלינים ביחד עד לקבלת מרקם אחיד. אריאלה ממליצה לעבוד עם התבלינים בעדינות בפעם הראשונה על אף שהטעם המודגש יותר קרוב לזה של מקדונלדס

טובלים את קוביות העוף במטבל משרים אותן כמה שיותר זמן בבלילה, אפשר אפילו יום מראש

חממו את השמן לטיגון במחבת גדול ועמוק לגובה של חצי הנאגטס כמו שמטגנים קציצות
טיפ של אריאלה לטיגון: אפשר לבדוק אם השמן חם מספיק  בעזרת ידית של כף עץ, מכניסים את הקצה של כף העץ  כך שכף היד שלנו אוחזת בקצה המעוגל שלה כלפי מעלה והקצה הדק שלה נמצאת בתוך השמן ואם נוצרות בועיות מסביב לידית, השמן בטמפרטורה הנכונה.

מטגנים משני צדדים עד להזהבה


כמובן שיש גם מתכונים שאותם ניתן לאפות. אבל בינתיים לא הייתי אמיצה מספיק לנסות אותם. בכל זאת אוגוסט...

רוקדים להם צ'ה צ'ה בשמן

זהו נותר רק להוסיף צ'יפס לצלחת, לערוך את אווירת המזללה ויאללה לשולחן
בתיאבון!

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

על בנים ועל בנות..

נתחיל מזה שאני אמא לשלוש בנות, אחות לשתי אחיות ובת לאמא שיש לה (כך רצה הגורל...)אחת אחות. בספירת המלאי הזו יוצא שהסביבה הנשית עוטפת אותי כל חיי. לסביבה נשית יש כמובן הרבה יתרונות וגם כמה חסרונות.. אבל לא בשביל לסגור חשבון עם החלוקה המגדרית שאלוהים חילק לי אני מעלה את הנושא.

במציאות הורדרדה הזו ניווטתי את התנהלותי כאמא. וודאי יש לזה השלכות לסדר היום שאני מנהלת. וכך אני יושבת לי ובונה חודש פעילויות שמתבסס על שיתוף הפעולה שלהן ומונעת מהעובדה שהD.N.A שלי צבוע ורוד פוקסיה וכל זה מבלי להתכוון בכלל לדחוק אותן להגדרות מגדריות רחמנא ליצלן...

מעולם לא גידלתי שלושה בנים ורוב הסיכויים שזה כבר לא ייקרה (על אף שאני עוד במשא ומתן על הסיפור:) ואני שומעת הרבה שזאת לא חכמה... שעם בנים אי אפשר... לשבת לצייר, לקחת למוזיאון, להפריח בועות סבון... ותכלס אין לי השגות, לא שופטת, ברור לי שזה הרבה יותר קל לגייס בנות לימי היצירה שרצים לי בראש.

אז בשביל לא לחטוא להן במה שאני מציעה ולטובת כל האמהות לבנים  וגם לטובת האחיינים החמודים שלי שיבואו להתארח בקייטנת דודה, התיישבתי לחפש פעילויות לכלל אוכלוסיית הגמדים.
ועוד דבר, מילים כמו מוזיאון או יצירה עלולות לעורר אנטגוניזם מיידי אצל בנים מעל גיל שש (זאת כמובן הכללה בוטה) אני מאמינה שהכל בשיווק וממש לא חייבים לקרוא לילד בשמו... 
אז הנה כמה דברים שעלו בחכתי בשיטוטי ברשת. השתדלתי להיצמד לדברים שניתן בקלות ליישם וכמובן השארתי מתנה קטנה בסיום לשימושכם.


1.נגיד שעוד לא המציאו את החשמל

הרי כל מה שהם באמת רוצים אלו מסכים של משחקי מחשב. בפלאפונים, בטלויזיה או במחשבים, הם כל היום מול מסך. אז הנה מסך אלטרנטיבי. שנבנה מקרטון וקשים רק תשיגו גולה בלורה והם יתמכרו.


http://www.teachpreschool.org/2013/03/from-maps-to-mazes/
או שאפשר גם מלגו:


http://octaviaandvicky.com/play/lego-marble-run

2. ששש...ממחזרים

ואם כבר אספנו קרטונים  אז בואו נמנף. פרוייקט בנייה ייקח לפחות כמה שעות של התעסקות.




או בשקט בשקט בלי לגלות לעשות י צ י ר ה מחומרי מחזור :)


http://thefrakersacres.blogspot.co.il/2011/03/happy-its-march.html



http://www.sweetpaulmag.com/crafts/diy-toys-from-the-recycling-bin
http://www.pinterest.com/pin/566398090609739637/

3.צעצועים בתקציב נמוך


http://frugalfun4boys.com/2013/04/01/pipe-cleaner-ninjas/
http://frugalfun4boys.com/2013/04/01/pipe-cleaner-ninjas/


4. מי אמר לצייר...?


מרוץ מכוניות...

http://www.fantasticfunandlearning.com/racing-rainbow-painting-cars.html
ועל קופסת הפיצה

http://www.bonbonbreak.com/icing-crumbs/



5. מי בלש...?

זאת הפעילות שאני הכי אוהבת. גם כי אני חולה על הרפתקאות וגם כי אני תמיד נדבקת למה שמצריך הכי הרבה עבודה.. מדובר בגלגל לכתב חידה והוא רב פעמי בלינק למטה השארתי גלגל כזה להדפסה רק תדפיסו ותחברו יחד לפי ההוראות 
עכשיו נותר לבנות מסלול חפש את המטמון, אפילו בתוך הבית ולהטמין להם פתקים (כן, כן, תשבו תכינו...מה קרה, עשר דקות השקעה!) וגם אם הם לא יודעים לקרוא זה תרגול מצוין לזיהוי אותיות אתם כבר תקראו להם את התוצאה.
http://frugalfun4boys.com/2014/04/15/code-activity-kids-make-spy-decoder/

וכאן הלינק לגלגל מוכן רק תדפיסו ועקבו אחר ההוראות

https://drive.google.com/folderview?id=0B009u5EDjoBnaXZvQzNvYkY3bmc&usp=sharing

ולסיום סיומת (!)

מכיוון שכל הפוסט הזה נכתב מתוך רגשות האשם שלי למגדריות יתר, אני רק שמה כאן את הסרטון המרגש הזה, ששלחה לי חברתי המדהימה שיר, שעל אף היותו פרסומת העלה לי דמעות...





                                                    http://youtu.be/XjJQBjWYDTs

תחשבו על זה....







יום שישי, 1 באוגוסט 2014

* נתון לשינויים בהחלטת ההנהלה (ושאלוהים יהיה לצידי...)


כל האופטימיות הזו שנחתה עלי לגבי החופש צריכה להוכיח את עצמה. ובכדיי להיות יעילה קניתי מחברת מיוחדת לתכנן תוכניות..אני כלכך אוהבת ריח של מחברות חדשות, אסופה של נייר, נקי וישר, שטמונות בה כל ההבטחות לדברים טובים. כמובן שלרוב המחברות ננטשות אחרי שמתקמט להן וההבטחות מתייבשות כי אין לי זמן לממש אותן...כך יוצא שאני נאלצת לקנות מחברת חדשה עם כל דגדוג של רעיון חדש..

מחברת יש! אז עכשיו ביליתי את הדקות הפנויות שלי בניסיון לתור אחרי פעילויות ואטרקציות אפשריות לחודש הקרוב.
הרשת מלאה בהצעות, מביקורים במרכזי מבקרים, דרך ביקור במוזיאונים ובמרכזי טכנודע ועד פעילויות בקניונים וברשויות המקומיות. אבל..חוץ מזה שקיבלתי כאב ראש, תכנון של חודש שלם בהסתמך על כל אלה יעלה לנו ביוקר! גם מאד מאד יקר וגם לצערנו לא מסונכרן עם המציאות הנושכת שבחוץ.

החלטתי להתחבר לילדה שבי שאם להודות על האמת לא ממש מתאמצת להתפנות ושאלתי אותה איך הייתה רוצה לבלות את החופש ומהנקודה הזו כבר צצו להם כל הרעיונות שמילאו לי את היומן. ומה היה שם...יום בועות סבון ויום מאסטר שף, סדנא של הדפס ואפילו הכנת סרטון אנימציה ועוד..הכל כמובן יתועד ויעלה כאן בפוסטים הבאים (ושוב...שאלוהים יהיה לצידי)



זוכרים שאמרנו שתפו את הילדים... ובכן, אחרי שה"מה" היה בעצם כבר מתוכנן הושבתי את הבנות, מול צג המחשב ופרסתי בפניהן את התוכנית, השארתי להם את הג'וב של לשלב את ה"איך ומתי" בלוח הימים (רעיון שלהם, זוכרים...:) וכך, מצוידת בחבר אינטרנטי הצתתי את דמיונן עם תמונות של המקומות בהם נבלה והפעילויות שאותן נעבור. וזה עבד! הבית נמלא קולות של "יא...אולי נעשה עכשיו  ואמא בא לי כבר..." אחד אפס לטובתי! :)

ניצלתי ביקור של חברות לטובת יצירה משותפת של לוח תכנון מקושט והרווחתי שעה של שקט.





עכשיו כשיש לי גמדות מגוייסות ביד ואני על הגל, מינפתי... הכרזתי חגיגית על התכנסות משפחתית בכדיי למצוא שם לקייטנה שלנו. נזרקו הרבה שמות וברוב קולות נבחר השם המבטיח: "האקסנכייף" (קייטנת משפחת אקסנפלד...). כבר אמרו לפניי שהילדים הם הקופירייטרים הטובים ביותר.

ובמהלך אחרון, כאילו הייתי פרופסור רולידר, הושבתי את הבנות לקבוע את חוקי הקייטנה. סיכמנו על לוז יומיי שכולל שעת קימה וא. בוקר, שעות פעילות ואפילו השחלתי להן זמן קריאה/ חוברות עבודה בזמן שאני מכינה ארוחת צהריים (על סף הגאונות לא?:), טלוויזיה שיראו כאוות נפשן בשעות הצהריים בעוד אני, סביר להניח, מעולפת בפינה... תכלס זהו המהלך שעליו אני ממליצה יותר מהכל! 
אז עכשיו תלוי לנו שלט חוקים מעורר כבוד בסלון שכולל גם את החוק לשיתוף פעולה ואת זה שלא צועקים ומסדרים את הבית בסוף היום...נו, נקווה שיחזיק מים.

ולטובת הימים שתבחרו לבלות בחוץ, ריכזתי כאן לינקים למקומות שעליהם אני שמתי עין. ברור שזו רשימה מאד חלקית.

מרכזי מבקרים:

מפעלי נייר, רולדין, , שטראוס, תנובה, כמובן יש עוד רבים וטובים אחרים
בחלק גדול מהמקומות אין אפשרות כניסה עם ילדים מתחת לגיל 6 או 8 והם לוקחים את עצמם מאד! ברצינות ובודקים בתעודות הזהות אז אל תנסו אפילו


מוזיאונים ותערוכות:

מוזיאון הילדים בחולון - חוויה בלתי נשכחת, מסלולים מושקעים וחשיבה מחוץ לקופסה
מוזיאון ת"א - תמיד שווה לבדוק מה יש באגף הילדים עכשיו יש סדנה על אנדי וורהל משעשעת ומצחיקה.
מוזיאון העיצוב בחולון- תערוכת "קיפולים" פעילות לילדים ולמשפחה
תערוכת "למה" - תערוכת סקרנות, אינטראקטיבית על כל מה שילדים שואלים. מרתק!


מרכזי פעילות:

טכנודע - פארק מדע באזור חדרה עם פעילויות מרתקות לילדים
ארטלנד - משחקיית אמנות ביריד המזרח בנמל ת"א
עיר הגמדים - קניון עיר ימים

יאללה, נצלו את השבת לתכנן תיכנונים