נתחיל מזה שאני אמא לשלוש בנות, אחות לשתי אחיות ובת לאמא שיש לה (כך רצה הגורל...)אחת אחות. בספירת המלאי הזו יוצא שהסביבה הנשית עוטפת אותי כל חיי. לסביבה נשית יש כמובן הרבה יתרונות וגם כמה חסרונות.. אבל לא בשביל לסגור חשבון עם החלוקה המגדרית שאלוהים חילק לי אני מעלה את הנושא.
במציאות הורדרדה הזו ניווטתי את התנהלותי כאמא. וודאי יש לזה השלכות לסדר היום שאני מנהלת. וכך אני יושבת לי ובונה חודש פעילויות שמתבסס על שיתוף הפעולה שלהן ומונעת מהעובדה שהD.N.A שלי צבוע ורוד פוקסיה וכל זה מבלי להתכוון בכלל לדחוק אותן להגדרות מגדריות רחמנא ליצלן...
מעולם לא גידלתי שלושה בנים ורוב הסיכויים שזה כבר לא ייקרה (על אף שאני עוד במשא ומתן על הסיפור:) ואני שומעת הרבה שזאת לא חכמה... שעם בנים אי אפשר... לשבת לצייר, לקחת למוזיאון, להפריח בועות סבון... ותכלס אין לי השגות, לא שופטת, ברור לי שזה הרבה יותר קל לגייס בנות לימי היצירה שרצים לי בראש.
אז בשביל לא לחטוא להן במה שאני מציעה ולטובת כל האמהות לבנים וגם לטובת האחיינים החמודים שלי שיבואו להתארח בקייטנת דודה, התיישבתי לחפש פעילויות לכלל אוכלוסיית הגמדים. ועוד דבר, מילים כמו מוזיאון או יצירה עלולות לעורר אנטגוניזם מיידי אצל בנים מעל גיל שש (זאת כמובן הכללה בוטה) אני מאמינה שהכל בשיווק וממש לא חייבים לקרוא לילד בשמו... אז הנה כמה דברים שעלו בחכתי בשיטוטי ברשת. השתדלתי להיצמד לדברים שניתן בקלות ליישם וכמובן השארתי מתנה קטנה בסיום לשימושכם.
1.נגיד שעוד לא המציאו את החשמל
הרי כל מה שהם באמת רוצים אלו מסכים של משחקי מחשב. בפלאפונים, בטלויזיה או במחשבים, הם כל היום מול מסך. אז הנה מסך אלטרנטיבי. שנבנה מקרטון וקשים רק תשיגו גולה בלורה והם יתמכרו.
זאת הפעילות שאני הכי אוהבת. גם כי אני חולה על הרפתקאות וגם כי אני תמיד נדבקת למה שמצריך הכי הרבה עבודה.. מדובר בגלגל לכתב חידה והוא רב פעמי בלינק למטה השארתי גלגל כזה להדפסה רק תדפיסו ותחברו יחד לפי ההוראות
עכשיו נותר לבנות מסלול חפש את המטמון, אפילו בתוך הבית ולהטמין להם פתקים (כן, כן, תשבו תכינו...מה קרה, עשר דקות השקעה!) וגם אם הם לא יודעים לקרוא זה תרגול מצוין לזיהוי אותיות אתם כבר תקראו להם את התוצאה.
מכיוון שכל הפוסט הזה נכתב מתוך רגשות האשם שלי למגדריות יתר, אני רק שמה כאן את הסרטון המרגש הזה, ששלחה לי חברתי המדהימה שיר, שעל אף היותו פרסומת העלה לי דמעות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה