M כל האמהות

החופש הגדול מביא איתו הרבה דברים. את ריח הים והכלור של הבריכה, את הדביקות המתקתקה של הארטיק שנזל על היד, את אור השמש, שכבר תלויה באמצע שמיים, נכנס דרך חריצי התריס ואת טעמו של מלך כל מלכי המזון המהיר מאסטר"מקדונלדס".

אצלינו הולכים למקדונלדס רק כשלאמא כבר אין כוח לעמוד בפרץ והיא רחוק רחוק מכל מקור הזנה אחר או שזה זמן סבתא ואז אני מעלימה עין. מה שגורם לבנות שלי רק לפנטז על נאגטס יותר ויותר וכשהן כבר עומדות אל מול האדום צהוב הזה בעיניים בורקות הן פתאם מקבלות יכולות אכילה של בחור מתבגר! ואני בניסיון נואש להגן על חשבון הבנק המדלדל שלי עוד מנסה לשכנע אותן שהמנה הנוספת לא תעשה אותן מאושרות יותר, או אז מגיע לו המבט המזוגג, נוטף הברביקיו שמבהיר לי את ההפך..

ובכן עשיתי מעשה אמיץ, יצאתי למסע ברשת לברר מה לעזעזל יש שם בחתיכת הבשר(..?) העטופה זהב שהופכת את הציפורות האלו לחיות טורפות! ובנחישות של מגלת ארצות הסתערתי על המידע בידיעה ברורה שהנה אני מגלה את הסוד ומביאה לצלחת הביתית את הנאגטס הנכסף.. ומסתבר שאני לא האמא הראשונה בעולם שחשבה לדפוק את המערכת ולהכין  את נגיסיי הזהב לבד בבית. נתקלתי בהרבה מתכונים ובהמון אמהות שמעולפות על מעשה ידיהן.
אחרי כמה ניסיונות הגעתי למתכון שהוציא את הקולות הנכונים, כאלה שנשמעים כך "אמא!, שלך יותר טעים!", מממ...איזה עונג שטף אותי...חגגתי את ניצחוני בהכנה של סיבוב נוסף!
כמובן שכל זה נשכח מהן עם שלט ה- M הראשון שנראה למרחוק, אבל טעם הנצחון שלי לא פחת, ניגשתי לדלפק בצעדי ריקוד, מחניקה חיוך מנצחים ושילמתי ממיטב כספי על המנה הנוספת תוך שאני מסתכלת לתלמידת התיכון המדובללת שמולי ישר בלבן של העיניים!!

ובכל זאת "יום מאסטר שף מקדונלדס" היה אחד הראשונים שמילא את יומן החופש שלנו. ובשביל להגביר את החשק בניתי גם חווית משתמש שלא נופלת מביקור במקור.

הכל בשיווק! ארוחת מקדונלס בייתית

התפאורה הסופר מעוררת תיאבון הזו לא דורשת הרבה עבודה אבל שווה כל דקה של השקעה. גם יאכלו הכל מהצלחת וגם ייתנו קצת שקט:)

מצרכים:

דף מתוך חוברת צביעה ששוכבת בבית

כוס עם צבעי עיפרון 

בקבוק "מיני קולה" (כן, אני יודעת שזה לא בריא אבל מדי פעם צריך ורצוי לשחרר וחוץ מזה זה אותנטי ומגניב)

צלוחית עם קטשופ או מיונז או מה שאוהבים

וכמובן ארוחת "צ'יפס ונאגטס" מקדונלד סטייל

אני מינפתי את זה ליום עבודה שלם, שני דברים יצאו לי מזה: 1. הילדות עבדו קשה ולמדו להעריך כל נגיס ונגיס אולי זה ישתלם לי בעתיד. 2. עוד יום חופשה נשרף בהנאה! להשלמת האווירה הכנתי סינרים וכובעי שף וההתלהבות הייתה בשיאה.

 המאסטריות מוכנות ומזומנות 

ועכשיו לדבר שלשמו התכנסנו, את המתכון המנצח מצאתי בבלוג "בישול וחיים בקצב הסלסה" של אריאלה פיקסלר- אלון, היא פרסמה אותו לפני כמה שנים ואותנו הוא תפס רק עכשיו. אז הנה הוא לפניכם עם שינויים קלים קלים בתיבלון

"נאגטס מקדונלד'ס סטייל"

מצרכים:

1 ק"ג חזה עוף חתוך לקוביות של 2*2 

למטבל:

2 כוסות קמח 

בקבוק/ פחית בירה לבנה

ביצה

3 כפות שמן

2 כפות פנקו או פירורי לחם

כף מלח

3/4 כפית פלפל שחור

כפית שום כתוש

1/4 כפית תבלין שווארמה (אפשר קארי או חוויאג')

1/4 כפית כורכום

1/2 כפית פפריקה מתוקה

אריאלה מוסיפה גם צילי גרוס או פפריקה חריפה אני ויתרתי בגלל הקטנה

מתחילים לעבוד:

את העוף צריך לחתוך לקוביות של 2*2 בערך, זה ג'וב לילדים גדולים יחסית שלא יחתכו את עצמם. אצלי הבנות הגדולות הסתערו על המשימה כמו קצביות מקצועיות.

בינתיים הקטנות עשו את המטבל:

בערה גדולה לערבב 2 כוסות קמח לבן, בירה, שום כתוש, ביצה אחת, שמן הזית  וכל התבלינים ביחד עד לקבלת מרקם אחיד. אריאלה ממליצה לעבוד עם התבלינים בעדינות בפעם הראשונה על אף שהטעם המודגש יותר קרוב לזה של מקדונלדס

טובלים את קוביות העוף במטבל משרים אותן כמה שיותר זמן בבלילה, אפשר אפילו יום מראש

חממו את השמן לטיגון במחבת גדול ועמוק לגובה של חצי הנאגטס כמו שמטגנים קציצות
טיפ של אריאלה לטיגון: אפשר לבדוק אם השמן חם מספיק  בעזרת ידית של כף עץ, מכניסים את הקצה של כף העץ  כך שכף היד שלנו אוחזת בקצה המעוגל שלה כלפי מעלה והקצה הדק שלה נמצאת בתוך השמן ואם נוצרות בועיות מסביב לידית, השמן בטמפרטורה הנכונה.

מטגנים משני צדדים עד להזהבה

כמובן שיש גם מתכונים שאותם ניתן לאפות. אבל בינתיים לא הייתי אמיצה מספיק לנסות אותם. בכל זאת אוגוסט...

רוקדים להם צ'ה צ'ה בשמן

זהו נותר רק להוסיף צ'יפס לצלחת, לערוך את אווירת המזללה ויאללה לשולחן
בתיאבון!